פסק-דין בתיק ב"ל 31458-08-10

1.       התובע, יליד 1955, עלה לישראל בשנת 1991. ביום 31.5.10 הגיש התובע תביעה להבטחת הכנסה (צורפה לכתב ההגנה), כיחיד. התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה למשך חודש אחד ולאחר מכן נשללה זכאותו והגמלה ששולמה נזקפה כחוב, וזאת מן הטעם ש "על פי בדיקה הינך מתגורר עם בת זוגתך אלה קטרני". 

2.       ביסוד החלטת הנתבע עמדה תוצאת החקירה של הגב' קטרני שנערכה לה על ידי חוקר הנתבע בביתה - הוא הבית בו מתגורר התובע (נת/2). הגב' קרטני, ילידת 1962, עלתה גם היא לישראל בשנת 1991. מחקירתה עלו הדברים הבאים: הגב' קטרני עלתה לישראל נשואה, אך בעלה "ברח" חזרה לארץ עלייתו בשנת 2006 ומאז אין לה קשר עימו; הדירה בה היא מתגוררת - דירה בת שני חדרי שינה וסלון, מצויה בבעלותה ובבעלות בעלה, ומתגורר בה (בנוסף לה ולתובע) גם בנה בן ה- 23 שסיים צבא; לבן חדר משלו והיא והתובע בחדר נפרד; התובע מתגורר בדירה מזה 3 שנים והוא גם "חבר שלי" פרק זמן דומה; קודם שהכירו ב "אינטרנט" הוא התגורר בקרית גת; הציוד האישי של התובע מצוי "אצלי בחדר"; לשאלה מי משלם את כל הוצאות הבית השיבה "אנחנו ביחד"; לשאלה האם היא והתובע התחתנו השיבה כי היא לא יכולה בשל היותה נשואה; התובע אינו משלם לה שכירות; לשאלה מי מכין את האוכל ומכבס השיבה "אני עושה הכל".

3.       התובע הגיש את תביעתו וטענתו היא שאינו 'בן זוג' של הגב' קטרני ולפיכך - לא בדין נדחתה תביעתו להבטחת הכנסה. התובע תמך את גרסתו בחוזה שכירות בינו לבין הגב' קטרני (ת/1) וכן בעדותה של הגב' קטרני.

4.       לאחר ששקלנו את הראיות שבפנינו אנו סבורים כי דין התביעה להדחות, ואלה טעמינו בתמצית:

א.      חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן - החוק), רואה בתא הזוגי המשפחתי יחידה משקית משותפת אחת שכל אחד מיחידיה אמור להשתתף בהפקת ההכנסות שישמשו את היחידה המשקית המשותפת. ההכנסות המשותפות מובאות בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלה לגבי שני בני הזוג וגם גובה הגמלה נקבע עפ"י ההרכב המשפחתי, בין אם התא הזוגי המשפחתי הוא תוצאה של נישואין ובין אם לאו. תכליתו של החוק היא שאם קיימת יחידה משפחתית החיה חיי שיתוף, המנהלת משק בית משותף, תבדק יחידת הזכאות כולה. בשים לב לכך נקבע בסעיף 4 (א) לחוק כי "הזכאות לגימלה של כל אחד מבני הזוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2", אלא אם נקבע אחרת בתקנות (תקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב - 1982).

סעיף 1 לחוק מגדיר בני זוג כך: "בני זוג לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו". לפי החוק והפסיקה, איש ואישה שאינם נשואים (כמו במקרה שבפנינו)  יחשבו 'בני זוג' אם הם מקיימים "משק בית משותף" . במקרה הנוכחי אין טענה כי ההחרגות מכח תקנה 7 חלות. ולפיכך, השאלה שנותרת היא האם מקיים התובע עם גב' קטרני 'משק בית משותף'.

המבחנים המשמשים לבחינת השאלה האם במקרה מסוים קוים משק בית משותף לצורכי דיני הביטחון הסוציאלי ובמיוחד חוק הבטחת הכנסה נקבעו בפסיקה כך :

"האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו; האם הם גרים בבתים נפרדים, ומה המרחק בין בית בת הזוג האחת לבתיהן של בנות הזוג האחרות שעמן גר האיש; אם האשה נשארה בחיק המשפחה או הוצאה ממנה; האם יש שינוי במעמדה בגלל הגירושין או אירוע אחר; האם נולדו לבני הזוג ילדים לאחר "הגירושים"; האם אב הילדים מבקר, אוכל, ישן, ומחזיק את בגדיו בבית האשה; למי שייך הבית שבו גרה האשה והרהיטים שבו; האם אבי הילדים משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' עבור הבית שבו גרה האשה; מי מקבל את קיצבת הילדים; האם לאשה יש חשבון בנק שלה נפרד מזה של בן הזוג; האם לאשה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה בן הזוג."

כמו כן נפסק כי "מאליו ברור שאין הרשימה הנ"ל 'רשימה סגורה', ויש לבחון כל מערכת יחסים בין בני זוג לגופה" .

ב.       עיון בגרסתה של הגב' קטרני בחקירה מעלה כי לפחות לכאורה היא והתובע 'בני זוג', וזאת בין היתר, לאור הדברים הבאים: היא והתובע מתגוררים ביחד באותו חדר, הם נושאים בהוצאות ביחד, הם לא מתחתנים בגלל מגבלה הנעוצה במעמדה האישי של הגב' קטרני, התובע אינו משלם 'שכירות'.

ג.        הגב' קרטני טענה כי הדברים שנאמרו על ידה אינם נכונים שכן כאשר חוקר הנתבע הגיע לביתה הוא התחזה למי שמסייע לקשישים והיא - הגב' קטרני, ששמחה על כך ורצתה להראות שגם היא מסייעת לתובע הפריזה בתיאור העובדתי כדי לשאת חן בעיני החוקר. אנו דוחים גרסה זו כבלתי מהימנה ומעדיפים את גרסת החוקר שהוא הציג עצמו כחוקר מהנתבע. חיזוק לכך ניתן למצוא  ברישום ההודעה על גבי מסמך של הנתבע ובחתימתה של הגב' קטרני על החקירה. הגב' קטרני יודעת לקרוא עברית ועל פני הדברים ברור שראתה על מה חתמה. מה גם שיותר מאשר תמוה מדוע סברה הגב' קטרוני כי היא "נחקרת" לצורכי סיוע לקשישים.

ד.       טוענת הגב' קטרני כי היא עשתה שימוש במונח "חבר שלי" כי העברית לא שגורה בפיה ולא הכירה את המילה "ידידים", וכי היא והתובע רק ידידים. טענה זו אנו דוחים. גם אם נתעלם מהטענה בדבר היותו של התובע 'חבר' שלה. הרי שבהמשך הסבירה שהיא אינה מתחתנת עם התובע בשל מגבלות של מעמד אישי, ומה גם שהתשובה 'חבר שלי' מתיישבת יותר עם טענתה כי היא והתובע גרים באותו חדר.

ה.      את גרסת התובע והגב' קרטני המכחישים את הדברים שנאמרו על ידי הגב' קטרני בחקירתה, לא ניתן לקבל. מדובר בגרסת בעל דין, בגרסה מאוחרת ולכן משקלה נמוך. אין בפנינו ראיות מהימנות שיש בהן כדי לסתור את העולה מחקירתה של הגב קטרני. גרסת התובע לפיה הוא מתגורר בסלון ועבור זה הוא משלם שכר דירה היא דחוקה ולא רצינית. ודי היה בהתפתלות של הגב' קטרני טרם השיבה כי הוא אכן מתגורר בסלון. זאת ועוד, התובע הציג לנתבע מסמך שנחזה להיות חוזה שכירות בינו לבין הגב' קטרני (נת/1) מדובר במסמך שלכאורה נחתם ביום 1.2.10 ולפיו הוא משלם לגב' קטרני שכר דירה של
2,000 ש"ח. אלא, שבעדותו טען התובע כי הוא משלם שכר דירה של 1,200 ש"ח מתחילת מגוריו. לא שוכנענו באמיתות אותו מסמך. התובע הציג חוזה שכירות חדש מיום 1.1.2011 (ת/1) - אין לנו צורך להדרש אליו משהוא מאוחר למסכת העובדתית הרלוונטית. מה גם שתמוה הכיצד שכר הדירה ירד מ- 2,000 ש"ח ל- 1,200 ש"ח.

5.       מן המקובץ עולה כי דין התביעה להדחות. בנסיבות הענין, ומשבפנינו תביעה המבוססת על גרסה עובדתית כבושה שקלנו אם לחייב את התובע בהוצאות משפט. אך משאלה לא התבקשנו לא נפסוק כאלה.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ב חשוון  תשע"ב, 9 בנובמבר 2011, בהעדר הצדדים.